מה ההבדל בין מו”ר למרק”ם
מערכת מו”ר היא מבחן לנרשמים ללימודי רפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב והטכניון.
אוני׳ ת״א/הטכניון
השאלון הביוגרפי
מס״ר בית החולים תל השומר
יום תחנות
מערכת מרק”ם היא מבחן לנרשמים ללימודי רפואה מטעם האוניברסיטה העברית.
האוניברסיטה העברית
השאלון הביוגרפי
מס״ר ירושלים
יום תחנות
*עד לשנת 2020 (שנת הקורונה) היה הבדל מהותי בין הנבחנים במו”ר והנבחנים במרק”ם שהתבטא בתחנות השונות – היו 8 תחנות ביום התחנות שחולקו בצורה שונה. היום המבחן הוא אחיד לכולם וכולל מבחן ביוגרפי ו-6 תחנות אחידות.
- במידה ונרשמתי רק לאוניברסיטה העברית, השיבוץ יהיה רק למרק”ם.
- במידה ונרשמתי רק לאוניברסיטת תל אביב ו/או הטכניון, השיבוץ יהיה למערכת מו”ר.
- במידה ונרשמתי לשלוש האוניברסיטאות, השיבוץ יהיה רנדומלית לאחת מן מערכות המיון.
מבחן מו"ר ומרק"ם
מבחן מו"ר ומרק"ם – כל מה שאתם צריכים לדעת על תנאי הקבלה ללימודי רפואה
כל השנים, היינו רגילים שאנחנו נבחנים על פי הידע שלנו. לא תמיד זה היה קל, לעתים נאלצנו לשבת הרבה שעות ולשנן, אבל זה תמיד היה דבר אחד. ידע.
אבל במקרה של קבלה ללימודי רפואה יש שער אחד שחייבים לעבור שלא קשור בכלל לידע. אין כאן מה לשנן, אין תאריכים לזכור או נוסחות להבין. ובכל זאת, זהו השער ללימודי הרפואה הנכספים.
אז איך בכל זאת אפשר להתכונן ולהצליח לעבור בשער של מור מרקם?
לומדים מאלה שעברו אותו כבר. או בקיצור- תשאירו את זה לנו.
הכנו לכם כמה הסברים שיתנו לכם נקודת התחלה ויתרון משמעותי כהכנה למבחני הקבלה ללימודי רפואה, ולקראת שני ימי המבחנים:
מה זה בכלל מבחני מור מרקם?
מבחני מור (ראשי תיבות: “מערכת מיון ללימודי רפואה”) מרק”ם (ראשי תיבות: “מערכת ראיונות קצרים מובנים”) הם למעשה מבחנים להערכת אישיות.
קצת כמו המבחנים שעורכים ארגונים מסויימים לקראת קבלה לעבודה אצלם, במערך האקדמי של לימודי הרפואה בארץ הוחלט שיש לסנן את המועמדים לקראת תואר ברפואה לא רק על בסיס ציונים ומנת משכל, אלא גם על בסיס אישיותי.
זאת, מכיוון שכולנו מבינים את החשיבות של מבנה האישיות בכל מה שקשור בניהול רפואי במקרי חירום, תקשורת מול חולים ובני משפחותיהם, עמידה והתמודדות יומיומית ושגרתית עם אובדן, חולי, ובשורות קשות וכן יכולות נוספות כמו עבודת צוות, ולקיחת החלטות תחת לחץ. (דוגמה לשאלות משאלון של”ו)
המבחנים מתבצעים ע”י מאל”ו – מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
זוהי למעשה עמותה שכל מטרתה היא הפעלה של מערכת מבחנים לחיזוי ההצלחה בלימודים אקדמיים.
המרכז פועל בפיקוחו של ועד מנהל שבו נציגים מכל האוניברסיטאות בישראל.
מבחן מו״ר מרק״ם מורכב משני שלבים
מתי כדאי להתחיל להתכונן למבחן?
אנחנו ממליצים להתחיל להתכונן לשאלון הביוגרפי בסביבות חודש פברואר, וליום התחנות להתחיל את ההכנה בסביבות אפריל. בהמשך המאמר תמצאו פירוט גם לגבי שלבי ההכנה המומלצים.
אלו סוגים של הכנה כדאי או מומלץ לעשות לקראת מבחני מור מירקם?
- חשוב להגיע מוכנים ולדעת מה צפוי לכם בכל אחד מהשלבים, מה מבנה הבחינה, כמה זמן יהיה לכם ואיך זה יתבצע בפועל. כל פרט שאתם יכולים לקבל לפני המועד המיועד – יתן לכם יתרון ויעזור לכם לנהל את עצמכם ואת הזמן שלכם ביעילות. ידע שווה כוח וזה נכון מאוד גם במקרה הזה.
- כדאי לעבור על מבחנים משנים קודמות ולענות על השאלות המופיעות בהן. באתר מאל”ו תמצאו מבחר שאלות לדוגמא.
- אם אתם מכירים סטודנטים לרפואה שהתקבלו ללימודים בשנה- שנתיים האחרונות – מומלץ לדבר איתם ולשמוע מהם מה הם עשו, ואיך זה היה במציאות.
- קבוצות למידה – צרו או הצטרפו לקבוצות למידה והצטרפו לקבוצות דיון באינטרנט.
- קורס הכנה – בדקו את האפשרות להרשם לקורס הכנה מסודר, שיתן לכם את כל המידע במרוכז ואולי גם יתרון קל ביחס לשאר המתמודדים.
- הכנה נפשית – לא פחות חשוב. הקפידו לעשות הכנה נפשית לקראת המבחנים, איך להתמודד כראוי עם מתח, איך לנהל את הזמן ביעילות, איך לדבר בבהירות ובבטחון, וגם איך להמשיך הלאה גם אם נדמה לכם שפישלתם בשאלה אחת…
בנוסף לכל מה שנאמר כאן – במאל”ו מדגישים כי מתמודדים שיגיעו ‘מוכנים מדי’ וידקלמו בעל פה תשובות מוכנות ולעוסות יפגעו בציון הכולל ובסיכויי הקבלה ללימודי הרפואה.
השאלון הביוגרפי
השאלון הביוגרפי - מה בדיוק קורה שם?
זהו שאלון המתמקד בנקודות ציון משמעותיות בחיים שלכם, בתפקידים בהם לקחתם חלק במהלך השנים ובמבנה האישיות שלכם.
השאלון מנסה לבחון מה מניע אתכם כשאתם עומדים בפני קבלת החלטות,
מהו תהליך ההטמעה שלכם והאם אתם יכולים להסתכל על אירועים בחייכם ממקום של ביקורת עצמית ולבצע ניתוח רטרואקטיבי.
השאלון מכיל 10-15 שאלות, לכל שאלה מספר תתי סעיפים. הוא מורכב משני חלקים עיקריים.
מה קורה בחלק הראשון של השאלון הביוגרפי?
חמש שאלות קבועות שחוזרות על עצמן בכל שנה באותה מתכונת.
תתבקשו לתאר תפקידים שונים שעשיתם או שעסקתם בהם ולתת עליהם כמה פרטים ואחר כך תתבקשו להסביר ולנתח את הקשיים שעמדתם בהם, ואיך בחרתם להתמודד איתם.
חלק ראשון - השאלון הביוגרפי שאלות לדוגמא:
-תאר/י תפקיד שמילאת לאחר תקופת התיכון (בצבא, בשירות לאומי, בעבודה)
-מילוי פרטים על התפקיד: המסגרת, הממונה, מועד התחלת התפקיד, מועד הסיום וכו’.
-תאר/י את התפקיד, מה עשית במסגרתו?
-תאר/י קשיים שהיו לך בתפקיד וכיצד התמודדת איתם.
מה קורה בחלק השני של השאלון הביוגרפי?
אלה הן שאלות מקרים, לרוב נסובות סביב קונפליקט כלשהו. תקבלו בין 10 ל-15 שאלות, בהן תתבקשו לספר על מקרים ואירועים שחוויתם במהלך חייכם, ואיך התמודדתם איתם.
חלק שני - השאלון הביוגרפי שאלות לדוגמא:
-תאר מקרה בו שיקרת לאדם קרוב.
-פרט על מקרה בו התנהגת באופן פוגעני כלפי אדם קרוב.
-ספר על מקרה בו מישהו שקרוב אליך פגע בך וכיצד הגבת אם בכלל.
-תאר/י מעשה שעשית ומעורר בך חרטה עד היום:
1 – תיאור המקרה.
2 – למה נהגת כפי שנהגת?
3 – איך לדעתך היית צריך/ה לנהוג?
4 – האם היום היית נוהג/ת אחרת? למה?
5 – מה למדת מהמקרה?
השאלון הביוגרפי קשור ליכולת הניתוח שלכם, ולכן גם ההסבר שתתנו לכל אירוע או לכל מקרה הוא משמעותי.
טיפ: איך להתכונן לשאלון הביוגרפי?
כהכנה לשאלון הזה כדאי לנסות לענות על כל השאלות (ממבחנים קודמים) בזמן אמת לפחות מספר פעמים.
למה כדאי להתחיל להתכונן לשאלון הביוגרפי כבר בפברואר?
כיוון שזהו החלק הכי מוכר וידוע. כיוון שמדובר במבחן בכתב, ככל שנכין את התשובות שלנו מראש, וככל שנכין טוב יותר את הסיפורים בהם נרצה להתמקד במבחן הזה, ונעבוד על מיומנויות הכתיבה שלנו – זה יתבטא בסופו של דבר בציון גבוה יותר וביותר נקודות.
מרכז הערכה – יום התחנות
מה קורה במרכז הערכה ביום התחנות?
במרכז ההערכה תתבקשו לעבור בין 3 סוגים שונים של תחנות. שש תחנות סה”כ, 10 דקות לכל תחנה (2-3 דקות הפסקה בין תחנה לתחנה).
1. תחנת הראיון האישי
תתבקשו לנתח ולתאר מצבים שונים שהתמודדתם איתם בעבר.
למשל:
תאר מקרה שבו למדת על עצמך משהו לא נעים או לא מחמיא.
תאר מקרה של אפליה כלפי אדם שהיה בסביבתך.
תאר מקרה שאמרת לאדם “את האמת בפנים”
מתי להתחיל להתכונן לתחנת הראיון?
אפשר בהחלט להתחיל סביב חודש אפריל. זאת, כיוון שהתחנה הזאת דומה מאוד לתכנים הנידונים בשאלון הביוגרפי. לכן, אם התכוננו היטב לשאלון הביוגרפי אז כבר עשינו חלק מעבודת ההכנה לתחנה הזאת. בנוסף – חשוב לתרגל מול חברים ומשפחה איך לענות, איך להתנסח וכו’.
2 . תחנת הדילמה
תתבקשו להציג את דעתכם לגבי דילמות אתיות שונות, לרוב מתחום הרפואה, אבל לא בהכרח.
דוגמא לנושאים המובאים בתחנת הדילמה:
אתם תתבקשו לדון עם המראיין בשאלה: כיצד היה פועל כרופא משפחה של בני זוג אם אצל אחיה של האישה הייתה מתגלה מחלה תורשתית חשוכת מרפא, ובעלה היה מבקש ממנו שישכנע את אשתו להיבדק בבדיקה גנטית שתגלה אם היא צפויה לחלות במחלה.
טיפ איך להתכונן לתחנת הדילמה?
לרוב, הדילמות שיובאו מולכם לא יהיו מתחומים בהם יש לכם נסיון עבר או ידע מעמיק בהם, ולכן אף אחד לא מצפה מכם שתדעו לתת תשובה חדה וחלקה. שימו דגש על הדיון המתפתח בינכם לבין המראיין, והקפידו להסביר בהגיון את עמדתכם.
כדאי לתרגל את הנושא גם מול אנשים.
3 . תחנת הסימולציה
חלק ראשון - משחק
משחק סימולציה מול שחקנים- יוצג לכם תרחיש מסוים הקשור בקונפליקט כלשהו ותצטרכו לשחק אותו מול שחקן, כאשר הבוחן צופה בכם. אורך המשחק: חמש דקות.
חלק שני - תחקיר אישי
תחקיר אישי מול מראיין שיציג לכם שאלות שעלו מהסימולציה. לכך יוקדשו חמש דקות נוספות.
דוגמא לתרחישים:
אתם משחקים בתפקיד רופא, שמשוחח עם הורה של נער, שבא לחדר מיון מסומם אחרי בילוי לילי.
אתם משחקים בתור אדם המשוחח עם שכנו, נהג הסעות ילדים לבית ספר, והשכן מתוודה שהוא אלכוהוליסט.
אתם משחקים בתור מתנדב בבית אבות, שמשוחח עם קשיש שהביע רצונו לסיים את חייו.
טיפ איך להתכונן לתחנת הסימולציה:
שימו את הדגש העיקרי על אמפטיה והזדהות עם הדמות המוצגת לפניכם. גם כאן כדאי לתרגל את הנושא יחד עם חברים, אנשים או חברי קבוצת הלימוד שאליה אתם משתייכים.
אין צורך לתרגל את זה במשך חודשים, גם חודש חודשיים מספיקים לצורך העניין.
אחרי שתסיימו עם התחנות, תתבקשו למלא את שאלון של”ו.
שאלון של"ו
שאלון להשמה ומיון – נוסף רק בשנת 2020 כחלק מהשינויים שנערכו בתקופת הקורונה. זהו שאלון אישיות מוכר, שבו מקובל לומר שמוערכים חמישה מרכיבים באישיות: נועם הליכות, מצפון, מוחצנות, פתיחות מחשבתית ויציבות רגשית. יוצגו לפניכם 120 זוגות משפטים ותתבקשו לסמן את זה שאתם מזדהים איתו יותר. הזמן המוקצב לשאלון הוא שעה, אבל רוב הנבחנים מסיימים אותו קודם.
אורכו של כל היום הזה הוא כשעתיים וחצי: שעה ורבע לתחנות השונות ועוד שעה לשאלון של”ו.
חלוקת המשקל של הציון היא: 30% לשאלון הביוגרפי, 55% לתחנות השונות ועוד 15% לשאלון של”ו.
המסלול השש שנתי
בחינות קבלה ללימודי רפואה - המסלול השש שנתי
המסלול השש שנתי ללימודי רפואה הוא המסלול הבסיסי לכל מי שמתחיל את דרכו באקדמיה ומעוניין ללמוד רפואה.
על מנת להתקבל ללימודי רפואה במסלול זה יהיה עליכם קודם כל לעמוד בתנאי ההרשמה הראשוניים (נתונים קוגניטיביים), ולאחר מכן לעבור שני סוגים של מבחני אישיות.
השקלול הסופי של מבחני האישיות במערכת מור-מרקם יקבע אם תתקבלו או לא.
תנאי ההרשמה – נתונים קוגניטיביים - ציון הסכם:
תנאי הסף לקבלה ללימודי רפואה הוא שקלול של ציון הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות שלכם. השקלול הזה נקרא “סכם ראשוני”. סכמי הקבלה משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומשנה לשנה.
מבחני אישיות - מערכת מור ומירקם
כיום אין הבדל משמעותי בין שתי המערכות למיונים, פרט למיקום שבו הם מתקיימים, שנקבע על פי האוניברסיטה אליה נרשמתם. אם הגשתם מועמדות ליותר מאוניברסיטה אחת יוחלט עבורכם באופן רנדומלי לאיזו מערכת לגשת.
המסלול הארבע שנתי
בחינות קבלה ללימודי רפואה - המסלול הארבע שנתי
המסלול הארבע שנתי ללימודי רפואה מיועד לבוגרי תואר ראשון או שני ממוסד מוכר בארץ או בחו”ל המעוניינים בהסבה לרפואה.
על מנת להתקבל למסלול זה יהיה עליכם קודם כל לעמוד בתנאי ההרשמה הראשוניים ולאחר מכן לעבור מספר מבחנים ומיונים: מבחנים הנוגעים לידע ולחשיבה אנליטית (הציון הקוגניטיבי), ומבחנים הנוגעים לאישיות ולנסיון חיים (הציון האישיותי).
מהם תנאי ההרשמה למסלול הארבע שנתי?
תואר ראשון בציון ממוצע של 80 ומעלה
השלמה של קורסי הליבה בציון ממוצע של 75 ומעלה: ביוכימיה, סטטיסטיקה, גנטיקה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית, מיקרוביולוגיה ופיזיולוגיה.
המסלול הארבע שנתי - מבחן ידע
מבחן המורכב מ-120 שאלות אמריקאיות בנושאים: ביוכימיה, פיזיולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביולוגיה של התא. המבחן אורך שלוש שעות ומתקיים באוניברסיטת תל אביב בשני מועדים בכל שנה.
שאלות לדוגמא למבחן הידע:
> איזה עיקרון עומד בבסיס השיטה לריצוף DNA (שיטת סנגר)?
א. הגברה אקספוננציאלית של מספר העותקים של מולקולת ה-DNA המרוצפת
ב. סיום מוקדם של סינתזת גדיל DNA משלים למולקולת ה-DNA המרוצפת
ג. יצירת שברים בשלד הפוספוסוכרי של מולקולת ה-DNA המרוצפת
ד. סינתזת גדיל RNA משלים למולקולת ה-DNA המרוצפת
> חוקרים מבקשים לעקוב אחר מיקום חלבון בתא ולקבוע את גודלו בעזרת מיקרוסקופ
פלורסנטי. באיזו מגבלה הם צפויים להיתקל?
א. לא ניתן לזהות חלבונים קטנים בשיטה זו
ב. לא ניתן לזהות חלבונים ספציפיים בשיטה זו
ג. לא ניתן לקבוע את גודל החלבון בשיטה זו
ד. לא ניתן לקבוע את מיקומו התוך תאי של החלבון בשיטה זו.
המסלול הארבע שנתי - מערכת מר"ב
המסלול הארבע שנתי - מבחן חשיבה אנליטית
מבחן זה נועד לבחון את היכולת שלכם לעבד ולנתח מידע. המבחן מורכב משלושה פרקים שבכל אחד מהם 18 שאלות אמריקאיות הבודקות: הסקה כמותית, הבנת הנקרא ולוגיקה.
למשל, יוצגו בפניכם טבלה, או תרשים ותצטרכו לענות על שאלות בנוגע אליהם. כמו כן יוצגו שאלות הגיון, שאלות הבנה והסקה, שאלות הנוגעות לקטע קריאה
כל פרק יש להשלים בתוך 25 דקות, סה”כ המבחן אורך שעה ורבע.
קרא בהרחבה אודות המבחן האנליטי
** שימו לב: הציון הקוגניטיבי:
הציון הקוגניטיבי הוא השקלול של הציון שתקבלו במבחן החשיבה האנליטית יחד עם הציון שתקבלו במבחן הידע.
צירוף של שני הציונים -הציון הקוגניטיבי והציון האישיותי יהווה את הבסיס להחלטה אם התקבלתם או לא.
החלום שלכם הוא המשימה שלנו
שירותים נוספים:
- המסלול השש שנתי – הכנה לשאלון הביוגרפי ויום התחנות
- המסלול הארבע שנתי – הכנה למסלול הארבע שנתי
- המבחן הביוגרפי – הכנה למבחן הביוגרפי
- יום התחנות – הכנה ליום התחנות + דוגמאות
- שאלון של”ו – הכנה למבחני הקבלה לרפואה – שאלון של”ו
- לא יודעים מה ההבדל? היכנסו > מה ההבדל בין מו”ר למרק”ם
- סכמי קבלה משנים קודמות – סכמי קבלה מעודכנים
- רפואת שיניים – הכנה למבחני הקבלה לרפואת שיניים
